עקירת שן, עקירה כירורגית ושיני בינה

מתי נדרשת עקירה?

• עששת או שבר שאינם מאפשרים שיקום צפוי של השן.
• זיהום או אובדן תמיכה משמעותי סביב השן.
• שן בינה הגורמת לדלקות חוזרות, עששת, נזק לשן סמוכה או פתולוגיה אחרת.
• צורך ביצירת מקום במסגרת תוכנית יישור שיניים, לאחר תכנון מתאים.

עקירה רגילה לעומת עקירה כירורגית

עקירה רגילה מבוצעת כאשר ניתן להגיע לשן ולהוציאה ללא חשיפה כירורגית נרחבת. עקירה כירורגית עשויה להידרש כאשר השן כלואה, שבורה מתחת לקו החניכיים או בעלת מבנה שורשים מורכב. לעיתים מבוצע חתך בחניכיים, הסרה מוגבלת של עצם או חלוקת השן לחלקים.

כיצד מתבצע הטיפול?

• בדיקה וצילום; במקרים נבחרים נדרש CT להערכת היחס למבנים סמוכים.
• אלחוש מקומי. אפשרויות הרגעה או טשטוש נשקלות בנפרד לפי המקרה והמצב הרפואי.
• הוצאת השן תוך שמירה על הרקמות ככל האפשר, עצירת דימום ותפירה לפי הצורך.
• קבלת הנחיות אישיות להחלמה ולביקורת.

החלמה

כאב, נפיחות, הגבלה בפתיחת הפה או שטפי דם יכולים להופיע לאחר עקירה, בעיקר לאחר עקירה כירורגית. לרוב יש שיפור הדרגתי במהלך הימים הראשונים, אך ריפוי הרקמות והעצם נמשך זמן רב יותר ומשתנה בין מטופלים.

דימום שאינו נחלש לאחר לחץ רציף, קושי בנשימה או בבליעה, חום, נפיחות שמחמירה לאחר היום השלישי, כאב חזק שאינו משתפר או נימול חדש ומתמשך מחייבים יצירת קשר עם המרפאה או פנייה דחופה לפי חומרת המצב.